אודות קרית טבעון

קרית טבעון היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. הקריה נבנתה על שרשרת גבעות בגבול עמק יזרעאל ועמק זבולון, וממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מזרחית לחיפה ו-5 ק"מ מיקנעם עילית. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958. שם היישוב הוא חיבור של שמות היישובים קריית עמל וטבעון, אשר אוחדו לרשות אחת. כביש חיפה-נצרת (כביש 75) חוצה את קריית טבעון כאשר בצפונו נמצאת טבעון (לשעבר) ובדרומו קריית עמל, אלרואי וקריית חרושת (לשעבר).
גבולות קרית טבעון: במערב – קיבוץ שער העמקים וכביש ג'למי-מגידו, בדרום – שדות העמק ומושב כפר יהושע, במזרח – קיבוץ אלונים והמושב שדה יעקב, בצפון – היישובים בסמת טבעון ונופית.

תולדות המקום

קרית טבעון סמוכה לאתר העתיקות של בית שערים שהיה אתר התיישבות יהודי חשוב בתקופת בית שני. ראשית קיומה של בית שערים, בתקופת המלוכה הישראלית. בתקופת המרד הגדול, בית-שערים הייתה העיר השנייה בגודלה אחרי ציפורי במחוז הגליל. יוספוס פלביוס מזכיר בכתביו את בית-שערים כאסם התבואות של ברניקי אחות המלך אגריפס השני.

השם "טבעון" נזכר החל מתקופת הבית השני. לאחר חורבן הבית, היה במקום כפר יהודי ובו בית-כנסת. מיקומם, כנראה בקרבת מוסד רמת-הדסה של היום. במאה ה-2, היה במקום מושב הסנהדרין ובה ישב רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. במאה השלישית והרביעית לספירה הוקם בבית-שערים בית קברות גדול בו נקברו עשירים מארץ ישראל ומחוצה לה. בתקופה הביזנטית נעשתה בית-שערים עיר מבוצרת. בחפירות שהחלו בשנת 1936 התגלו מערכות קברים, בסיליקה, בית-כנסת, ובית מלאכה לזכוכית.

בתקופת השלטון העות'מאני, הוקמו במקום היישובים שייך א-בריק (בשטח גבעות זייד) וחרתיה. אדמות אלו נרכשו על ידי קק"ל ובמקום התיישבו בשנת 1924 קבוצות של חסידים (נחלת יעקב, עבודת ישראל), אך לא הצליחו להאחז בקרקע, נטשו והקימו את כפר חסידים. משכשל נסיון ההתיישבות של קבוצות חסידים אלו, עלו על אדמות שייח אבריק בשנת 1926 אנשי "קבוצת הרועים" אשר הזמינו את אלכסנדר זייד ורעייתו ציפורה להצטרף אליהם. הקבוצה עסקה בכיבוש העבודה ושמירה במקום במסגרת אגודת השומרים. על הלחימה העיקשת וההתמדה להיאחז בקרקע, כתב אליעזר שמאלי את הרומן "אנשי בראשית". אלכסנדר זייד נרצח ב-10 ביולי 1938 על ידי ערביים מקומיים מן המארב, סמוך לקברות השומרים של היום.

ההתיישבות החדשה באזור החלה במחצית השנייה של שנות ה-30, כאשר נוסדו קריית-חרושת, אלרואי וקריית-עמל. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1947, נוסדה טבעון. בשנת 1958 התאחדו היישובים קריית-עמל, אלרואי וטבעון ליחידה מוניציפלית אחת בשם קריית טבעון. קריית חרושת סופחה לקריית-טבעון בשנת 1979

אורחות חיים

מקורות פרנסה

שכונות

קרית עמל
נוסדה ביוזמתו של דב פטישי. פטישי חש את המצב החמור של חוסר התעסוקה באותם ימים, והגה את רעיון ההתיישבות במקום, על פיו, בנו התושבים בתיהם במו ידיהם, ולידם עיבדו שטחי חקלאות כמשק עזר ובכך סייעו לפרנסתם. בתחום קרית עמל נמצא בית הקברות של אגודת השומרים.

טבעון כנזכר לעיל, נוסדה 10 שנים לאחר מכן בתוך חורש אלונים. הגורם המיישב היה חברת "קרת". המתיישבים בחלקם הגדול היו בעלי מקצועות חופשיים וזאת בניגוד לתושבי קריית-עמל אשר ברובם היו עובדי כפיים.

אלרואי
מקור השם: דוד אלרואי שעמד בראש תנועה משיחית במאה ה-12. היישוב נוסד בשנת 1935 על ידי תושבים שבאו מחיפה, יוצאי קמישלי (כורדיסטן) שמרביתם עלו דרך סוריה ומקורם בקהילת נציבין שבטורקיה. ההרשאה להקים את היישוב כיישוב מיוחד ליוצאי כורדיסטן התקבלה לאחר מאבק שקיים "ארגון הכורדים בחיפה" מול המוסדות המיישבים. במסגרת המאבק, החליטו פעילי הארגון לעלות לירושלים ולקיים שביתת שבת במשרדי הקרן הקיימת לישראל. בעיצומה של השביתה הגיעו הדברים לכדי תגרת ידיים ואחדים מן השובתים נעצרו. הם הזעיקו לעזרתם את יוצאי כורדיסטן תושבי ירושלים, בני השכונות זיכרון יוסף ושערי רחמים (נחלאות) אשר עלו לבניין הקק"ל ודרשו בתוקף את שחרור העצורים. מנחם אוסישקין, יו"ר הקק"ל, התערב ופנה למשטרה בבקשה לקיים הליך שיפוט מהיר. כל העצורים נקנסו בסך חצי לירה (הקנס שולם על ידי המוסדות המיישבים) ושוחררו בו בלילה. מספר ימים לאחר מכן התקבלה הודעה מהקק"ל, כי הוחלט להקים יישוב ליהודים הכורדים אנשי חיפה באדמות חרתיה, סמוך לטבעון. בני היישוב בנו במו ידיהם צריפים למגוריהם, ועיבדו לידם חלקות אדמה כמשקי עזר. כמו כן, עסקו בגידול צאן ובקר ומשקי בית כגון גידול תרגולות וברווזים. עד מהרה נאלצו לחסל את גידולי הבקר, בשל חוסר נסיון וחוסר הדרכה חקלאית והחלו לעבוד מחוץ ליישוב. תושבים רבים עבדו בבית חרושת "נשר" הסמוך. כיום, אלרואי היא שכונה במועצה המקומית קריית טבעון. ליד השכונה נובע מעיין אלרואי.

קרית חרושת
מקור השם: היישוב המקראי חרושת הגויים שלפי סברה שכן בסביבה זו. בקיץ 1920 התמקם על גבעת 'חרושת גויים' מחנה העבודה הכללי של גדוד העבודה לסלילת הכביש חיפה-ג'דה (לימים רמת ישי) ובסמוך לו התמקם גדוד שומריה שאף אנשיו עסקו בסלילת הכביש. קרית-חרושת נוסדה בשנת 1935 וסבלה קשות במאורעות 1936-39. בשנת 1938 נרצחו חמישה מתושביה בהתקפת ערביים מכפרי הסביבה. היישוב שהיה רשות מקומית קטנה, שמנתה כ-240 תושבים, לא התפתח כמתוכנן ולכן הוחלט במשרד הפנים, ביולי 1979, לספח את קריית-חרושת לקרית-טבעון. כיום מכילה קרית חרושת את רוב עתודות הקרקע לבניה של קרית טבעון. הבנייה הינה צמודת קרקע ומורכבת בעיקר מבתים דו משפחתיים ופרויקט בנה ביתך רחב היקף.

מערכת החינוך

קרית טבעון מתאפיינת באיכות גבוהה של מערכות החינוך ברמותיה השונות. החינוך בטבעון מושתת על הקניית ערכים בצד רכישת ידע והשכלה תוך מתן דגש מיוחד לתלמידים מתקשים ומצטיינים.

בקריה 20 גני ילדים (טרום-חובה וגני חובה), 3 בתי ספר ממלכתיים, בי"ס אנטרופוסופי, בית ספר ממלכתי-דתי, חט"ב ובית ספר תיכון. רוב בני הנוער בטבעון פעילים מאוד בשעות אחה"צ במסגרות שונות: תנועות הנוער, אגודות ספורט, חוגים שונים, בית ספר למחול ולמוסיקה וכיו"ב. מסורת רבת שנים היא ביישוב שחלק ניכר מבני הנוער  עושה שנת שירות נוספת ורבים מתגייסים ליחידות קרביות בצה"ל.

תרבות, ספורט ופנאי

קרית טבעון מציעה לתושביה מגוון עצום של פעילות פנאי ותרבות, לכל קבוצת גיל ולכל עניין. ביישוב חיים אומנים רבים אשר חלקם עוסקים בהדרכת חוגים שונים ביישוב. תושבים רבים עוסקים בספורט לסוגיו: מהליכה ורכיבה על אופניים דרך שחיה וכדור-מים ועד לכדורגל וגלגלי ענק.

כמו כן, קיים ביישוב קולנוע, מרכז תרבות העוסק בהנצחה ומורשת, מכללה לגימלאים, רשת מתנ"סים, עמותת סיוע ותמיכה בקשישים, אגודות ומועדונים לנשים ולגברים, קונסרבטוריון למוזיקה, בית ספר למחול, חוגי תיאטרון וכדומה, הופעות אומנים שונים, חוגי טבע, טיולים, ניווט ועוד ועוד. תנועת הצופים העבריים ותנועת הנוער העובד והלומד הנוער העובד והלומד הן תנועות הנוער הגדולות ביותר בקריית טבעון, ובהם חברים למעלה מ- 400 בני נוער בהתאמה. בשאר התנועות (חילוניות ודתיות) חברים עוד כ-150 בני נוער - אחוז בני הנוער הפעילים בתנועות נוער הוא גבוה מאוד באופן יחסי.

אוכלוסייה

• לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לשנת 2018, יש בקרית טבעון 18,121 תושבים.
• המועצה המקומית מדורגת 8 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי 2013 .
• אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשע"ה (2014-2015) היה 82.9%.
• קרית טבעון מתאפיינת בבניה נמוכה, חורשות עצים וגינון רב. סגנון זה מושך קבוצות אוכלוסייה חזקות ולכן יש מגמה לשמר אותו יחד עם פיתוח ובנייה של שכונות חדשות. כמו כן קיימת החלטת מועצה שלא לפתח תעשייה או מלאכה אשר יש בה מזהמי אוויר, מים או קרקע.
• היישוב היה חלוץ בתחום המיחזור עוד בשנות השמונים, עת שברוב יישובי ישראל לא הייתה תשתית לריבוי מיכלי-אשפה, הפרדת אשפה, מתקני מיחזור וכדומה.

אקלים

טמפרטורה שנתית ממוצעת: 19 מעלות, הלחות הממוצעת: 70%-65%. ממוצע ימי שרב בשנה: 20-40 יום כמות הגשם הממוצעת בשנה: 700 מ"מ.

צומח

שטח הגבעות מכוסה בשטחים נרחבים של יער אלון התבור, עצי לבנה רפואי, כליל החורש, אלה ארץ ישראלית ושיחים שונים.

יישוב בסגנון כפרי

כ-75% מתושבי קרית טבעון מתגוררים בבתים צמודי קרקע והיתרה בשלוש שכונות של מבני דירות - בני 3 קומות כ"א. הבניה בטבעון משלבת בתוכה את החורש הטבעי ולפיכך היא טובלת בעשרות גוונים של ירוק והבתים נחבאים בינות העצים.

ערים תאומות

 לקרית טבעון שלוש ערים תאומות:

1. בראונשוויג, גרמניה - ההסכם נחתם בשנת 1986
2. קומפיין, צרפת - ההסכם נחתם בשנת 1988
3. צ'אקובץ, קרואטיה - ההסכם נחתם בשנת 2012

קשרי האחווה והידידות שהתפתחו במשך שנים אלה הניבו פעילויות תרבות רבות ומגוונות, ביקורים הדדיים של משלחות נוער בתחומי הספורט, המוזיקה והמחול, הזמנת אומנים להשתתף בתערוכות וכן ביקורים הדדיים של משלחות מבוגרים.

לצד העירייה, פועלת בבראונשוויג, בחריצות רבה, האגודה לידידות גרמניה ישראל. אגודה זו תומכת בישראל, מארגנת טיולים ארצה ועושה למענה פעילויות הסברה שונות בכל הזדמנות.

לצד קומפיין פועלת עמותת הידידים קומפיין-טבעון שחבריה ברובם יהודים חמים. שיתוף הפעולה בין הערים מתבטא בביקורים הדדיים, בחילופי משלחות ייצוגיות של מקהלות ותזמורות נוער ומבוגרים, בהזמנת אומנים להשתתף בתערוכות. וכן, בסדנאות שונות כמו: בישול צרפתי.

שכנים

בגבעות הסמוכות לקרית טבעון מצפון וממערב חיו כל השנים מספר חמולות בדואיות, אשר התפתחו ברבות השנים לשלושה ריכוזי אוכלוסין: בסמת טבעון, ערב זבידאת וחילף. כיום חיים שלושת הישובים בהנהגת המועצה המקומית בסמת טבעון ולהם תוכנית מתאר משותפת. בין התושבים הבדואים ובין תושבי קרית טבעון מתקיימים יחסי שכנות טובה, המתבטאים בחברויות אישיות, יחסי מסחר ושיתוף פעולה בין בתי הספר והמועצות של שני היישובים.