שנהיה לראש

עידו גרינבלום ראש המועצה המקומית קרית טבעון בראיון חג פתוח על המר והמתוק, על מה שהיה ויהיה, על סוגי מנשאים לתינוקות, עסקים מקומיים, ביקורי שרים ומה שבינהם.


 

פעם שלישית גלידה אומרים הילדים, הבעיה היא שמאז ראיון החג הראשון שלו בתפקיד כבר מתנוססות במרכז טבעון שתי גלידריות, מהטובות בארץ, ויש שמועות שהיד עוד נטויה [וזה אם לא סופרים את הקראנץ פיסטוק הנדיר שמסתובב כאן בכמויות]. כל הטוב הזה כאמור לא בא ברגל, והוא רק דוגמא מזערית להרבה מאמץ, חשיבה אסטרטגית, ופיתוח נושאים חשובים שהובילו את היישוב כמה צעדים קדימה.

אז בפעם השלישית, עידו גרינבלום ראש המועצה המקומית קרית טבעון בראיון חג פתוח על המר והמתוק, על מה שהיה ויהיה, על סוגי מנשאים לתינוקות, עסקים מקומיים, ביקורי שרים ומה שבינהם.

קרית טבעון של שנת תשפ"ג מונה כ-20.000 תושבים ותושבות. בשנה האחרונה החל אכלוס של השכונה החדשה 'צל אורנים', המשמעות היא שנוספו בבת אחת מאות משפחות ליישוב. האם התשתיות הקיימות ערוכות ויכולות להכיל את הכמויות האלו?

חשוב לדעת שאכלוס שכונה חדשה בקנה מידה כזה, זה דבר שלא קרה כאן כבר 25 שנה, כך שבאופן טבעי ישנם אתגרים ומורכבויות וצורך של המערכת ללמוד ולהסתגל, ושל תושבות ותושבים להכיר את היישוב. אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לתת מענה איכותי, אם זה בפינוי גזם ופסולת בתדירות גבוה יותר מהמקובל, פתחנו ערוץ תקשורת ממוסד עם התושבים באמצעות איש קשר מטעמנו לפניות ושאלות, ומתן מעטפת לאתגרי הקליטה השונים. ישנם נושאים שלא תלויים בלעדית בנו כיישוב, ובהם אנחנו מפעילים לחץ אקטיבי על משרדי הממשלה השונים – בראש ובראשונה הקמת מבני הציבור בשכונה החדשה שתלויים במשרד האוצר ובמשרד החינוך.  

אם כבר מדברים על בתי ספר- אומנם האחד בספטמבר עבר חלף ביעף, אך קיימת תחושה שצצות בכל רחבי הארץ אלטרנטיבות לא רעות בכלל לחינוך הציבורי, מה שעלול ליצר מורכבות ופערים בין התלמידים. איך מתמודדים עם הנושא במחלקת החינוך במועצה?

אני חושב שמדובר באתגר שהוא לא רק ברמת קרית טבעון, זו סוגיה שהיא אתגר לאומי והיא נוגעת לשאלה של איך מערכת החינוך מתמודדת ומתאימה את עצמה לשינויים, לקדמה, לשנת 2022. מערכות החינוך שלנו חייבות לדעת להתפתח ולהשתנות. אני מאמין גדול במערכת החינוך הציבורית ובאנשים שבה, ומאמין שהיא יודעת ותדע לתת מענים טובים ואיכותיים. מסיבה זו תמכתי במאבק המורים שהיה לאחרונה להעלאת השכר, ובמאבק הכללי שיגרום למקצועות החינוך להיות אטרקטיביים.

אנחנו עושים את מירב המאמצים מצדנו כדי לתת מענה איכותי ולהבטיח שהחינוך הציבורי יהיה איכותי. זה בא לידי ביטוי בפרוייקטים חדשים דוגמת כוורת טבעון שמביאה עולמות תוכן יצירתיים ומרעננים לתוך מערכת השעות הגנרית כמו חינוך יער, תכנית מייקרס, הקמת מרחבי למידה טכנולוגים ומתקדמים משותפי אקדמיה, שדרוג תשתיות החינוך בהיקפים עצומים, השקעה בגני הילדים,  ועוד.

כשחושבים על זה, זלגנו מהר מידי לדבר על האחד בספטמבר ופתיחת שנת הלימודים, למעשה היינו צריכים להתחיל בדבר מאד משמעותי שקרה כאן השנה וזה קיץ 22' שנתן שואו שלא ממש היה לפני- אברהם טל, קורין אלאל, הדג נחש, אפרים שמיר, עלמה זוהר-

בסיכומו של יום, השאלה היא האם אם יישוב בסדר גודל קטן מצדיק כמות כזאת של הופעות של אמנים שעלותם יקרה?  לאן אתה רואה את הסיפור הזה גדל עוד בעתיד, אם בכלל?

אני חושב שיישוב שרוצה להיות מקום אטרקטיבי, צריך שיהיו בו חיים וקהילה. יישוב חי. וברגע שאתה מקיים אירועים במרכז היישוב – זה יוצר מפגש, וזה מה שיוצר קהילה. אנשים פוגשים חברים, הורים אחרים מביה"ס של הילדים, מהעבודה – יש לזה ערך מאוד גדול לתחושת הקהילה.

תרבות ככלל הוא עניין הפסדי ומסובסד, לכן אני חושב שהמתווה שמצאנו הוא לא רע – תשלום סמלי מהתושבים בשביל לקיים אירועים והופעות במרכז היישוב, כשהשאיפה היא להתרחב לכיוון של פסטיבלים, ומסורות חדשות בעוד מקומות ברחבי היישוב.

בסה"כ השתתפו באירועי הקיץ, מעל 25,000 משתתפים ומשתתפות בהשקעה אדירה של הצוותים ביישוב. מעבר להעשרת חיי התרבות וחיזוק הקהילתיות - זה גם מאוד תורם לעסקים המקומיים ומחזק אותם וזו בשורה חשובה שהבאנו ליישוב בשנתיים האחרות.

הזכרת את העסקים המקומיים, ובאמת נדמה שמאז הקורונה יש יותר רגישות ציבורית כלפי מה שנקרא 'עסקים' או 'עצמאים'. איפה הנושא הזה תופס אותך בסדר היום? מהן היתרונות של להיות עסק בטבעון?

אני אגיד שנושא העסקים או ליתר דיוק נושא המרכזים המסחריים בטבעון הוא מאוד חשוב לי כי הוא חלק מתפיסה של יישוב שיודע לתת מענים לכל מה שצריך "בתוך הבית" , וזה בעיני המשמעות של איכות חיים אמיתית. יישוב שיש לו מרכזים מסחריים שוקקים הוא יישוב חי. אנחנו משקיעים המון בחידוש המרכזים המסחריים ויש לנו תכנית  גדולה לשדרוג המרכז שתצא בקרוב לביצוע.

היו לנו 4 מבני ענק נטושים שעמדו כמו "אנדרטאות" לאורך הציר הראשי ביישוב, והצלחנו להרוס את רובם המוחלט ולקדם שיווק שלהם לשימוש. אני חושב שהגישה שלנו כמועצה לפיה רכישה בעסק מקומי זו "גאוות יחידה", ושאנחנו מועצה קשובה לצרכי העסקים המקומיים. ראיה להשקעה ולכך שטבעון אטרקטיבית – בשנה וחצי האחרונות נכנסו ליישוב כמה וכמה עסקים חזקים ברמה האיזורית והארצית ובכך הביעו אמון גדול בקרית טבעון.

אנחנו יודעים שכל הקרנבל של להיות ראש מועצה ואב לתינוק לא משאיר יותר מידי שעות שינה ביממה, אך למעשה תופעת הפריצות והגניבות לבתים ושטחים פרטיים ביישוב  מדירה לא פחות שינה מעיני התושבים והתושבות המודאגים. מדוע המדינה אינה מספקת פתרון הולם לעניין? איך אתם מתכוונים לפעול בכדי למגר את התופעה?

קודם כל אני לא דובר המדינה ולא דובר משטרת ישראל. יש לתת את הדעת לכך שהסמכות שלנו היא מוגבלת, יש לנו פיקוח שהכוח שלו מצומצם והוא לא יכול לבצע אכיפה פלילית. עם זאת אנחנו פועלים במקביל בכמה מהלכים סביב הנושא: אחד, מול השר לביטחון פנים ואכן הצלחנו להביא לעיבוי של הכוח והוספת עשרים שוטרים נוספים לגזרה בשנה וחצי הקרובות. זה דבר שישפיע על רמת הבטחון בכל האיזור שלנו בצורה המשמעותית ביותר.

בנוסף, המועצה הקימה מערך מצלמות לאורכו ורוחבו של היישוב כדי לפקח ולשלוט היטב על הצירים, הארנו את הרחובות- אני חושב שיש לזה משמעות גדולה בתחושת הבטחון האישי של התושבים. הדבר השלישי שעל הפרק הוא קיום כנס של משמר אזרחי  בתאריך 24.10, שהמטרה שלו לייצר עוד נוכחות הרתעתית בשטח של תושבים.

כן חשוב לי לומר בכנות ובביקורת עצמית שעל אף העבודה הקשה של הצוותים השונים, זה מבחינתי נושא במוקד שיש לנו עוד עבודה רבה וצורך בשיפור.

 אני מאמין שיחד עם כל השותפים ובראשם המשטרה אנחנו נדע לחזק את תחושת הבטחון האישי.

ציינת מקודם שהארתם משמעותית את היישוב, מן הסתם מדובר בפרוייקט תאורת הלד שלפי הפרסומים היה פרוייקט בהיקף אדיר. מה בעינך הערך העיקרי של פרוייקט כזה?

 

אני חייב להגיד שמדובר בפרוייקט שקיבלנו עליו הכי הרבה מחמאות מאז כניסתי לתפקיד. הוחלפו אלפי גופי תאורה והיישוב מואר בהרבה. מכאן נובעת חשיבות הפרוייקט. תאורת הלד נמצאת בשימוש הולך וגובר בכל העולם, ומטרת הפרויקט הזה היא להביא את היישוב שלנו להיות יותר מואר ובטיחותי ויותר, מה גם שתאורת הלד ידידותית יותר לסביבה, גורמת לפחות זיהום אוויר, וגם חוסכת אנרגיה וכסף רב. אני גאה בפרוייקט הזה מאוד - אור מביא איתו חיים, תנועה ברחובות, תחושת בטחון מוגברת, ויופי.

מי שעוקב אחריך לא יכול לפספס את האסרטיביות והבמה הרחבה שאתה נותן למאבק בהקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל. מה לדעתך באמת יכול לגרום לתכנית הזו להיגנז?

להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק – לא להפסיק להיאבק. יש לזכור שמאבקים ציבוריים זה דבר מתיש, אנשים לא לגמרי מבינים את התהליך, איפה זה עומד, ומבחינתי עד שלא יהיו טרקטורים על השטח בנבטים שיתחילו לבנות, האיום לא הוסר מעלינו.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לשרת התחבורה ולראש הממשלה שכן קידמו החלטת ממשלה שנועדה להסיר את האיום מעלינו ולייצר חלופות.

 

באווירת ראש השנה וחגי תשרי, כשאתה עושה חשבון נפש - מהם הנושאים בהם הצלחתם יותר ובאילו פחות? ומה היעדים המרכזיים הלאה?

התקדמנו בהיבטים רבים ובראש ובראשונה בגישה. איך שהגופים ביישוב תוספים את התושבות והתושבים ואיך שאנחנו נתפסים בעיניהם. התקדמנו בקשר לתושב, בגישה ששמה את התושב במרכז, בפתיחות והנגישות שלנו, ביכולת שלנו לייצר מענים לכל תושב ותושבת שפונים, ביחס לחלש וביישום האג'נדה שלנו יישוב משלב.

מעבר לכך, התקדמנו הרבה ברמת התוצאות בשטח והוצאנו לפועל עשרות פרוייקטים וחידושים בכל פינה רחבי היישוב. ההתחדשות והתנועה קדימה באה לידי ביטוי גם בפרוייקטים פיזיים גם בתחומי העשייה הקהילתית, החינוכית, והעבודה המשותפת והמסונכרנת של כלל הגופים הפועלים ביישוב.  

כמובן שאנחנו לא נחים על זרי הדפנה ויש עוד עבודה רבה ומשמעותית לפנינו שאנחנו צריכים לעשות. ברמת הביקורת העצמית יש מבחינתי מספר  נושאים שאנחנו לא מצליחים להתקדם כמו שהייתי רוצה והם יעד עבורינו. העיקריים שבהם הם נושא הביטחון האישי ותחום התחבורה הציבורית (תדירות, קווי התלמידים), נושאים שהצוות שלנו משקיע בהם במקצועיות ובמסירות, אבל יש לנו עוד עבודה רבה לעשות (ותלות במשרדי ממשלה).

לסיום, חשוב לי להודות לשותפים שלי מהנהלת המועצה בראש ובראשונה. מדובר בשותפים משמעותיים לכל מהלך שקורה פה ואני גאה בשותפות שלנו.חשוב לי גם להודות לכל ההנהלות הציבוריות ביישוב ולכל המתנדבים והמתנדבות. לבסוף – לכל הלצוותים המקצועיים של כלל הגופים ביישוב שעובדים לילות כימים בשביל להתקדם ולעשות ולדחוף את היישוב קדימה – אני גאה בכם.

אני רוצה לאחל לכלל תושבות ותושבי קרית טבעון שנה טובה ומתוקה

 

 

תמונה עידו פרופיל.jpe