"חשוב להדהד לעולם את הזווית האנושית של האסון שלנו"
יוזמת התנדבות שהפכה להיות חזית משמעותית לצד הלחימה היא מערך ההסברה ברשתות החברתיות, שעובד מסביב לשעון במטרה להביא את הסיפור האנושי מאחורי הטרגדיה ולהטות את דעת הקהל בעולם לטובת ישראל, כהכנה לקראת מהלך קרקעי ברצועת עזה
בתמונה: אביה בן ארי, נדב מנדלסון, איל קרן
"במקום בו אין אנשים, השתדל להיות איש", ציוו עלינו במסכת אבות; בימים האחרונים ניתן לראות את הביצוע של הציווי הזה במיטבו, הלכה למעשה. היוזמות האזרחיות לא פוסקות, מאז שבת ה- 7 באוקטובר, שתהפוך מעתה לאחד מהתאריכים המוכתמים בדם בהיסטוריה של מדינת ישראל.
פגשנו כאן ביישוב יוזמות איסוף ציוד, אוכל, תרופות, שמרטפות, אירוח, סיוע רגשי ועוד.
גם בגזרת ההסברה התייצבו בני ובנות טבעון, חלקם באים מעולם ההסברה וחלקם הגדול אינו מורגל בייצוג ישראל בשגרה. הם נרתמו לקול הקורא של ראש המועצה להתנדב להקמת מערך הסברה מקומי. במהרה יצאו לדרך, מצוידים במקלדת ואינטרנט אלחוטי, הישר לזירת הרשתות החברתיות ודעת הקהל העולמי. ביניהם בני נוער, גמלאים, הורים צעירים, כאלה שחיים ביישוב וכאלו שרק מצאו עצמם כאן בזמן המלחמה.
החמ"ל מורכב מצוות רחב של מתורגמנים, רבים מהם גמלאים תושבות ותושבי היישוב שעלו ממדינות שונות בעולם, צוות של מעצבות גרפיות, צלמים, עורכים, ואנשי סושיאל.
למה זה חשוב בעצם?
״עוד בימיי כסטודנט בברקלי, קליפורניה, אני זוכר שנתקלתי באינספור מקרים של אנטישמיות ושנאת ישראל״, מספר איל קרן (34), יליד הקריה. ״נוכחתי לראות שברוב המקרים מדובר בחוסר ידע, אנשים שפשוט נחשפו כל חייהם רק לתכנים של הצד המתנגד לישראל. היית מצפה שדווקא באוניברסיטה מובחרת כמו ברקלי תיתקל בסטודנטים שיודעים להבדיל בין ארגון טרור רצחני למדינה שוחרת חיים, אבל נראה שארגוני ה- BDS ודומיהם עשו עבודה מוצלחת מאוד במקומות האלה״.
"בזמנים קשים והיסטוריים אלו, אנו עומדים בפני אחריות אדירה לשמור על הזכות של מדינת ישראל לחיות כמדינה עצמאית, ריבונית וחופשית.
לדברי קרן, "אנחנו עדים פה לדף חדש בהיסטוריה שנכתב ממש ברגעים אלו. אנחנו חייבים להבין שהלגיטימציה הבינלאומית חשובה מאין כמותה. למרות התמונות הזוועתיות שראינו מידי חמאס אין לנו את הלגיטימציה להפסיק את מלחמת ההסברה. מה שרואים מכאן לא רואים משם ולכן עלינו לעבוד בפרסום הזוועות ולחזק את עם ישראל, זה מה שמנחה אותנו כרגע".
"אחד הדברים שאנחנו שמים עליהם דגש הוא סיקורי המלחמה בעולם" מספרת אביה בן ארי, מתנדבת נוספת שמובילה את מערך ההסברה המקומי, "יש סיקור מוטה על גבול המטעה בעיתונים מובילים בעולם, אנחנו מאתרים אותו ומציעים "הצעות עריכה", באופן שנותן תגובת נגד לדה לגיטימציה שעושים לישראל. במקביל כמובן יש גם לא מעט סיקורים אוהדים, וגם אותם אנחנו מביאים ומקדמים בעמוד האינטסגרם שפתחנו. חשוב לנו להנגיש את המידע לכמה שיותר מקומות. למרבה האבסורד, חברה מקנדה אמרה לי שאם היא לא מחפשת נקודתית מה קורה בישראל - היא לא מגיעה לחדשות על המלחמה באמצעות צריכת חדשות שגרתית, ובדיוק את זה אנחנו מוכרחים לשנות".
״נושא ההסברה סובל לצערנו מהזנחה בשנים האחרונות״, מספר נדב מנדלסון (34), יליד הקריה, ״המלחמה הזו הולידה עשרות מיזמים אזרחיים חשובים מאין כמוהם. כמי שעסק מספר שנים בעולם ההסברה כשליח ומרכז ב- StandWithUs מעולם לא ראיתי התגייסות כה רחבה של הציבור הישראלי לטובת ההסברה הישראלית״.
איך מתנהל המערך הזה?
״החמ״ל מתנהל כולו במרחב הווירטואלי. חילקנו את המתנדבים לצוותים ומשם התחלנו ביצירה ושיתוף בלתי פוסק של תכנים מרחבי הרשת״, מספרת אביה בן ארי (33), דוקטורנטית בטכניון וקצינה לשעבר ביחידת קשרי החוץ של צה"ל.
"ביום השלישי ללחימה, כשהוקם החמ"ל, התגובה הייתה צריכה להיות מהירה ויעילה לכן פעלנו מסביב לשעון". החמ"ל פועל לפי ראשי צוותים, ישנו הצוות המנהל שמתכלל את העשייה ולכל תחום יש ראש צוות. התחומים הם: תרגום, גרפיקה, וניהול סושיאל מדיה. "כעת אנחנו מתארגנים מחדש עם הניסיונות לחזור לשגרה לצד פעולת החמ"ל, בשבוע הראשון היינו רק סביב זה", מספרת בן ארי.
מהם העוגנים שמנחים אתכם בפעילות שלכם?
"חמ"ל ההסברה פועל בכמה מישורים: הפצת תכנים, יצירת תכנים, אימות תכנים, תרגום תכנים, חסימת עמודים ולתת "קונטרה" (מענה) לסיקור מוטה, "בתור מי שחיה בחו"ל לא מעט זמן, הסיקור המוטה זה משהו שהוציא אותי מהדעת", מספרת בן ארי.
אז איך אתם יכולים לתרום?
״כל אחד יכול לתרום״, מציינת אביה, ״עקבו אחר העמוד שלנו, שתפו תכנים בשפות רלוונטיות לחברים החיים בחו״ל, הגיבו לפוסטים התומכים בישראל וחזקו את מאמצי ההסברה שלנו בעולם״. ״זירת ההסברה ברשתות החברתיות זוכה לחשיפה גדולה בעשרות מונים מכל מדיה אחרת, אסור לנו להפקיר אותה!״.
חפשו באינסטגרם: Israel.global.updates עשו לייק לפוסטים, שמרו אותם, הגיבו