מדיניות המועצה בנוגע לדרבנים וגיריות

מדיניות המועצה בנוגע לדרבנים וגיריות

הדרבן

(מתוך אתר רשות הטבע והגנים)

הדרבן (Hystrix indica) הוא בעל החיים הגדול בישראל מסדרת המכרסמים. אורך גופו כ-90 ס"מ, אורך זנבו כ-15 ס"מ ומשקלו כ-13 ק"ג. גופו של הדרבן מכוסה קוצים שאורכם עד 50 ס"מ. קוצי הדרבן משמשים לו רק להגנה פסיבית מפני טורפים, והוא אינו מסוגל "לירות" אותם. כשהדרבן חש סכנה הוא מסמר את הקוצים ואלו רוטטים ומשמיעים רעש מאיים.

הדרבן הוא בעל חיים צמחוני הניזון לרוב מפקעות ומשורשים של צמחים. הדרבן הוא פעיל לילה. בשעות היום הוא מסתתר במחילות או בסבך צמחייה. דרבנים נעים בשבילים קבועים, תכונה המקלה על גילוי מאורותיהם ועל המקומות שמהם הם נכנסים לשטחים חקלאיים. הדרבנים הם בעלי חוש ריח מפותח.

נזקים בשטחים ציבוריים ופרטיים

• אכילת שורשים, בצלים, ופקעות למיניה.
• כרסום גזעים ושורשים של עצים, עד מצב של "חיגור" (כרסום הגזע הגורם לתמותת העץ).
• כרסום צינורות השקיה וממטרות העשויים פלסטיק.
• חפירת מחילות במסלעות, מדשאות, ותחת מבנים ומרפסות.

הגירית

(מתוך אתר רמת הנדיב)

הגירית Meles meles canescens))  היא טורף, שאורך גופו מגיע עד 70 ס”מ, ומשקלו כ- 8 ק”ג. שער הפרווה שלה סמיך, וחלקו זיפי-נוקשה. צבע הפרווה חום-אפור, ועל הראש פסים שחורים ולבנים, הנמשכים מהחרטום ועד האוזניים. פסים אלה מסווים במידת מה את העיניים. בשעת סכנההגירית סומרת את שערותיה, נראית גדולה בהרבה מגודלה האמתי, וכך מצליחה להרתיע כל מי שמתקרב אליה.

למרות מבנה הגוף המגושם של הגירית, היא זריזה מאוד, מסוגלת לרוץ במהירות, לשחות במים ואף לטפס היטב. ברגליה הקדמיות טפרים (ציפורניים) ארוכים וחזקים, ובעזרתם היא מטפסת על עצים וחופרת באדמה.

הגיריות חיות במערכת של מחילות, שהן חופרות לעצמן, ובכל אחת מהן משפחה שלמה – זוג הורים וצאצאיהם.

הגירית פעילת לילה. חושיה מחודדים, ובמיוחד – חוש הריח, המסייע לפעילותה בחושך.

טורף זה הוא אוכל-כול: הגירית ניזונה לרוב מחסרי חוליות כמו חלזונות תולעים וחרקים, אך גם מזוחלים ומכרסמים, מזרעים פירות של צמחים, פטריות, ופקעות של צמחים.

נזקים בשטחים ציבוריים ופרטיים

• אכילת שורשים ופירות.
• חפירת מחילות במסלעות, מדשאות, ותחת מבנים ומרפסות.

בשטחים פרטיים

ככלל, תושב המעוניין למנוע לחלוטין כניסת חיות בר לשטחו הפרטי, יתקין גידור מתאים. המועצה תספק מידע והדרכה ככל יכולתה, תסייע לתושב בקשר עם רשות הטבע והגנים. פקח רשות הטבע והגנים ידריך את התושב וייתן מידע ככל יכולתו אודות דרכי הטיפול האפשריות, וייתן לתושב את האישור הנדרש על מנת ללכוד את חיית הבר במקרה הצורך.

במקרה של לכידה, פקח רשות הטבע והגנים יאסוף את חיית הבר וייקח אותה לשחרור או להמתה.

התושב יהיה אחראי לטיפול במניעת הנזקים הנגרמים מחיות בר אלו בחצרו הפרטית, תוך שימוש בכלים השונים: הזמנת קבלן פרטי לטיפול בחיות בר, גידור, סתימת מחילות, פיזור חומרים דוחים (לדוגמא "אדיר"), הרתעה, ומניעת מקורות מזון מים ולחות זמינים.

בשטחים ציבוריים

הטיפול בנזקי חיות הבר הללו נמצא באחריות רשות הטבע והגנים והמועצה המקומית.גופים אלה יפעלו ביחד בביצוע פעולות המיגון, והמניעה ובכלל זה גידור, הריסת מחילות, שימוש בחומרים דוחים כדוגמת ה "אדיר", ברוא סבך, וכשאין אפשרויות אחרות – לכידה והעברה או המתה. פקח רשות הטבע והגנים ידריך את המועצה וייתן מידע ככל יכולתו אודות דרכי הטיפול האפשריות, וייתן למועצה את האישור הנדרש על מנת ללכוד את חיית הבר במקרה הצורך.במקרה של לכידה, פקח רשות הטבע והגנים יאסוף את חיית הבר וייקח אותה לשחרור או להמתה. כל פגיעה בחיית הבר תיעשה בהתייעצות ולאחר קבלת היתר כחוק מרשות הטבע והגנים.